20.08.2014
אז תכלס אני עוד צריכה לעכל את כל הדברים שהתחלתי לרשום אתמול. אבל אריק רושם בטירוף ויפרסם בקרוב את הבלוג. מה שמדרבן אותי לעשות את זה גם ולא להתמהמה. הוא איש של מעשים ולי כדאי ללמוד ממנו.
יצאנו לטייל בטביליסי. אנחנו בימי מנוחה, עוד מתאוששים מהשבוע האחרון בארץ. התעוררנו באחת עשרה ויצאנו לאכול בסביבות אחת. לאחר מכן התנהלנו בעצלתיים לרחוב רוסטבלי, הרחוב הראשי בטביליסי, ומשם לכיוון העיר העתיקה. העיר עצמה יפיפיה, חידשו בה המון. אולם ברגע שזזים לרחוב צדדי רואים את העיר האמיתית. עיר עניה יחסית שרוב הבניינים בה מתפרקים. העדפתי לרדת לרחוב צדדי כזה. בחור מקומי ראה אותנו ושאל מה אנחנו מחפשים והאם הלכנו לאיבוד. אמרנו שאנחנו רוצים להסתובב דווקא ברחובות הצדדיים וללכת לאיבוד. הוא אמר שזה בדיוק המקום לעיניין, הרחובות עצמם מפותלים ומכל רחוב יש כניסה לחצרות בתים גדולות. אחרי כמה דקות הוא עבר חזרה והתחלנו לדבר. הוא ואריק דיברו ודיברו והצענו לו ללכת לשתות איתנו יין. בדרך הוא לקח אותנו לסיור רגלי בכל העיר העתיקה. הוא סיפר סיפורים על העיר, על העבר, על גרוזיה ועל הקשר בין גרוזיה לישראל. חברי הילדות שלו גרים בארץ, באשדוד :). הוא מאוד אוהב את גרוזיה וגאה בה, במורשת שלה, ושמח לספר וללמד עליה. בילינו ככה ארבע שעות, והזמן טס. בברור רכשנו חבר חדש בעיר - אירקלי.
השילוב הזה של הרצון שלי להסתובב ברחוב הצדדי והישן והיכולת של אריק לפתח שיחה, הובילו אותנו ליום מדהים ומהנה. סיירנו במקומות שלא היינו מגיעים אליהם אלמלא אירקלי ובטח שלא היינו שומעים את ההסברים על כל מקום. ככה זה - יצא שאחד ועוד אחד הוא הרבה יותר משניים. וזה מה שאני מאוד אוהבת בזוגיות שלנו.
מומלץ מאוד בטביליסי להכנס גם לרחובות הצדדיים בעיר העתיקה. רואים את המבנים הישנים המתפרקים, את המרפסות מעץ שמעוטרות בגילופים עדינים, את המאפיות בקומות התחתונות כשחצי קומה מעל המדרכה וחצי מתחת. אפשר לראות כיצד האנשים חיים שם - את הכביסה שתלויה בחוץ, את האנשים החצי ערומים יושבים במרפסת בחום הקיץ, את הילדים שמשחקים ברחוב. צעד קל הצידה לרחוב הראשי ויש בתי קפה הומי אדם, מלאים בתיירים שלבושים יפה. שילוב מאוד מיוחד, בעיר מיוחדת, עם אנשים חמים שכיף לדבר איתם. אם יש לכם אופציה לדבר ולהכיר את האנשים קחו את הזמן, זה מרתק.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה