לעשות דברים בעצמי או למה התחלתי לאהוב מולטיפיצ׳ים

אחרי qweenstown התחלנו את סוף הטיול בניו זילנד. התחלנו בנסיעה לכיוון קריסטצ׳רץ׳ עם עצירה ב mount cook על מנת לטפס שם ב sebastopol bluffs - איזור של מולטיפיצ׳ים פשוטים.

מולטיפיץ׳ זה טיפוס בחלקים - כל חלק הוא פיטץ׳ ובין לבין לא יורדים לקרקע אלא מתאבטחים לתחנה וממשיכים הלאה. קודם מטפס המוביל הראשון וכשהוא מגיע לתחנה הוא מעלה אליו את המאבטח. עכשיו המאבטח ממשיך להוביל את הפיץ׳ הבא וכשהוא מגיע לתחנה הוא מעלה אליו את המטפס הראשון.

עד כה כמעט תמיד אריק היה מוביל את כל הפיצ׳ים. כשאני הייתי מגיעה לתחנה היינו מחליפים בין החבלים והוא היה מוביל שוב. עד כה אני לא הצלחתי להוביל את המסלולים במולטיפיצ׳ים שעשינו. המולטיפיץ׳ הראשון שבו מילאתי את חלקי היה בqweenstown, שם היה מולטיפיץ׳ פשוט, שהמקטע השני שלו היה בדירוג שאני מטפסת והיה בולט כל מטר וחצי. אידאלי לאנשים מתחילים. זאת היתה הפעם הראשונה שבאמת נהנתי ממולטיפיץ׳. האמת הפיץ׳ היה ממש קל ולמרות זאת לא הרגשתי בטוח ופחדתי ולכן ישבתי. זה משהו פסיכולוגי לגמרי. המאבטח שלי לא היה על הקרקע אלא באוויר, היה בזה משהו חדש וזה הפחיד למרות ההגיון שכל התהליך אותו הדבר כמו כשהמאבטח על הקרקע . אבל אחרי שישבתי על החבל וראיתי שהכל בסדר נרגעתי והמשכתי הלאה. זה היה מעין ראליטי צ׳ק למשהו שחדש לי, הבנתי שהכל בסדר אך לא הצלחתי לקבל את זה עד שלא הרגשתי את זה פיזית דרך הגוף.

לעשות את החלק שלי במולטיפיץ׳ היתה הרגשה נהדרת. בחיי שהזה היה מולטיפיץ׳ מצ׳וקמק, הוא השקיף לחניה של מרכז קניות ואומנם ראינו את qweenstown כשעלינו למעלה אבל בהחלט אין מה להשוות את זה לנוף על המולטיפיץ׳ בוואנקה שעשינו ביום הולדת של אריק ואריק הוביל את כולו. למרות זאת יש פשוט משהו נהדר בלעשות את חלקך. להיות חלק שווה ממשהו גם אם הוא קטן מספק יותר מאשר כאשר מעלים אותך למעלה גם אם מדובר במסלול יפה יותר. זה המצב בשבילי. זה היה נכון במולטיפיץ׳ הזה ואני מניחה שזה נכון בשבילי גם בחיים. צריך אומנם עירבוב בריא בין שני הדברים, לפעמים כשנותנים למישהו חזק להוביל לומדים המון דברים חדשים ומגיעים למקומות מדהימים. זאת דרך נהדרת ללמוד ולהתקדם. אבל בשבילי תחושת ההישג היא בלעשות בעצמי.

הנוף מהמולטיפיץ' הראשון שלי

אחרי מולטיפיץ׳ ההכנה בקווינסטאון הייתי מוכנה למולטיפיצ׳ים בהר קוק. עשינו שניים. לאט. ביום הראשון הובלתי את הפיץ׳ השני מבין השלושה על המסלול הקלאסי shark attack. זהו פיץ׳ ברמה 15, בארץ זה מתורגם ל 5 אבל נראה לי שבכל זאת בארץ הוא היה מקבל דירוג גבוה יותר. המרחק בין הבולטים היה של 3 מטר לפחות והמסלול היה לי קשה. האמת פחדתי. חשבתי לרדת למטה ולתת לאריק להוביל את הכל. אבל זכרתי את ההנאה שחוויתי כשמלאתי את חלקי במולטיפיץ׳ והחלטתי להמשיך. הצלחתי להרגע ולהמשיך מבולט לבולט עד שסיימתי את הפיץ׳ שלי.

ישנו בקאמפ ולמחורת התעקשתי שנעשה מולטיפיץ׳ נוסף. זה פשוט ממכר. זה כמו טרק לגובה וכשנהייתי חלק פעיל בעיניין התחלתי באמת להנות.

אחרי זה התחלנו את המסע הביתה.

mount cook - סלפי עם נוף. מזל שיש פנורמה.

וזה הנוף - mount cook - שווה את הטיפוס למעלה. למרות שגם ללא הנוף היינו מטפסים