מוצר בינוני עם שיווק מצויין ימכור יותר ממוצר טוב עם שיווק בינוני. כזה הוא המילפורד - מוצר בינוני עם שיווק לא מהעולם הזה: הטרק הכי יפה בעולם, חובה להרשם חצי שנה מראש, כשהרישום לטרק נפתח כל המקומות נעלמים מייד. אז אנחנו גם נפלנו בפח.
נתחיל בהסבר קצר. בניו זילנד לטרקים שנחשבים ל great walks צריך להרשם מראש. הרישום הוא לביקתות ולאתרי הלינה שבהם המקום מוגבל, אבל לא ניתן לישון במקומות אחרים שהם לא המקום המסודר, כך שבעצם זה מגביל את כמות האנשים בשביל וקובע את מחיר הטרק. אגב זהו רעיון מצויין כי לשבילים שהם ה great walks זה מגביל את כמות האנשים כנראה למידה כזאת שהטבע והרנג׳רים יכולים לנקות את הליכלוך אחרי האנשים. במילפורד יש מקום ל 40 איש ביום לא בסיור מודרך, ו40 איש אכן מתחילים אותו כל יום בעונה, כי כשהרישום נפתח כל המקומות נעלמים מייד. אנחנו נרשמו יום אחרי שנפתח הרישום לטרק ובתאריכים שאנחנו רצינו כדי לעשות את הטרק עם אנה ויוגב, נשארו 6 מקומות בלבד.
אז אנחנו היינו מברי המזל שנרשמו בזמן לטרק! קבוצה ״מובחרת״ של כ 20 זוגות ששילמו 600 דולר לארבעה ימים של הליכה ברגל (כן משום מה רוב האנשים בטרק באים בזוגות להוציא משפחה או שתיים וכמה מטיילים יחידים). נשמע מחיר מופקע? אמת, אבל זה הרי הטרק הכי יפה בעולם! אז זהו - פה בדיוק השיווק עשה את עבודתו מצויין. המילפורד הוא אכן יפה, הוא מהמם - ג׳ונגל שמקיף הרים מושלגים, ולנו עוד היה מזל כי הצלחנו לעבור אותו בלי גשם, וביום הכי יפה - היום של העליה לפס, העננים התבהרו ויכולנו לראות את הפס במלוא הדרו. אם זה מהטרקים הראשונים שלכם אני בהחלט ממליצה. אבל מי שכבר טייל לא מעט בהרים מושלגים, בוודאות ביקר במקומות יפים כמו המילפורד ואף יותר, כאלה שהיו אוטנטיים יותר ושלא עלו 300 דולר לאדם לארבעה ימים.
אז אני אשמח להסביר קצת מה קרה וכיצד הפך המילפורד, בתוספת שיווק מעולה של ה DOC הניו זילנדי וכמה ישראלים, לטרק הכי יפה בעולם. היה היתה משוררת בריטית בשם אידית בלאנש בוגהן שטיילה במילפורד לפני יותר ממאה שנה, בעודו טרק בראשיתי וללא כל המדרגות והמדרכות שהתווספו כדי שאלפי המטיילים הפוקדים אותו מדי שנה לא ילכו לאיבוד. אותה המשוררת פרסמה כתבה על המילפורד שכותרתה the finest walk in the world . ה DOC הניו זילנדי השתמש בכותרת יחד עם כיתוב בפונט של שר הטבעות, שלא צולם שם מעולם, כדי לשווק את הטרק. ישראלים תרגמו את תאור הטרק ל״טרק הכי יפה בעולם״ וכך כולם בטוחים שהמילפורד הוא הטרק היפה בעולם. זה מצחיק אבל כמה רמזים, אסוציאציות ומילים בערך נכונות אבל לא בדיוק, יכולים ליצור אשליה במוחנו תוך שניות. ושוב שיווק שיווק שיווק. כמובן שהמקומות לטרק נגמרים תוך שניות וניו זילנד גורפת מיליונים מהתיירות.
ברמה האישית אריק ואני הכי נהננו מהחברה של אנה ויוגב. בישלנו ארוחות, שיחקנו קלפים ואפילו דיברנו. כן יוגב, הביטוי ״אולי נדבר״ הופך לשגור אצלינו כל פעם שאנחנו לא מצליחים להחליט אם לשחק יניב, קניפל או דוראק. היה לנו המון מזל עם המילפורד, לא היינו תחת גשם אפילו פעם אחת וכמו שאמרתי כבר, ביום הכי יפה השמיים התבהרו ומה שאנחנו עשינו בשביל זה היה לעצור להפסקה ולקוות שיתבהר. מעבר לזה הטרק נוח - היכן שעלול להיות בוץ או מוצף - בנו גשר, היכן שיש ירידה תלולה - עשו מדרגות, לא צריך לקחת תנור כי יש הרבה כירות גז בביקתות ואפילו נראה לי שהיה רנג׳ר שבערב ווידא שכולם הגיעו לביקתה שלו. אנחנו פחות אוהבים לטייל ככה ומעדיפים טרקים מבודדים יותר, אבל זה בהחלט עושה את הטרק לנגיש להרבה אנשים.
 |
| תחילת הטרק - te anau downs |
 |
| חבורת רמזור |
תמונות מדהימות גם אם המסלול נראה לכם בינוני.
השבמחקשבעתם כבר מהנופים ;)
אני מניחה שזה באמת העיניין של החוויה כולה. אנחנו מעדיפים מסלולים פחות מסודרים.
השבמחקאנחנו ציידי חוויות.
אני מניחה שזה באמת העיניין של החוויה כולה. אנחנו מעדיפים מסלולים פחות מסודרים.
השבמחקאנחנו ציידי חוויות.