אנחנו כבר בסוף הטיול, אחרי גרוזיה, גרמניה, ניו זילנד ותאילנד. אחרי טרקים, טיפוס, אלפיניזם, מפגש עם אבא, נופים מדהימים, תובנות חדשות והרבה חברים חדשים שפגשנו בדרך.
הטיול הזה היה שונה מאוד מהטיול הקודם שלי. הוא היה גם שונה מאיך שדמיינתי אותו. חשבתי שאני אחזור שונה, הרבה יותר חזקה ועצמאית, אחרי הרבה נקודות קיצון וטיולים שיאתגרו אותי ברמות חדשות, בדיוק כפי שקרה בטיול הקודם. הפעם, לדעתי, זה לא קרה. אני לא מרגישה שהשתנתי הרבה. אני יודעת שכשנסעתי הפעם נסעתי מאוד שונה מהפעם הקודמת, הרבה יותר מגובשת בדעותי, הרבה יותר פתוחה לשינוי, כנראה במצב הזה השינוי הוא קטן. בלי שום ספק המפגש עם אבא הביא אותי למקום שקט יותר, סגרתי פינות רבות מהלך הטיול אבל שינוי דרמטי לא קרה.
אולם, כל השינוי שלו ציפיתי בעצמי, קרה לזוגיות שלנו - הקשר ביני ובין אריק קרוב יותר, חזק יותר, אוהב יותר. אנחנו מכירים יותר את הדברים הטובים והרעים אחד של השני, אנחנו יודעים לריב ויודעים להשלים. אנחנו הרבה יותר תומכים ופחות מפחדים על המקום של כל אחד בקשר, וזאת כנראה ההרגשה של עצמאות וחוזק בקשר.
כן, החזרה לארץ כשאין לנו עבודה והרצון שלי לעסוק הטיפול בהרפתקאה מפחידים, כך גם הרחבת המשפחה המתוכננת. אבל אנחנו הרבה יותר חזקים והרבה יותר מצפים ומוכנים לכל הדברים שיבואו.
 |
| מדברים. רק שנינו. |
 |
| החיים הפשוטים בקצחי |
 |
| נתקענו ומחכים לחילוץ |
 |
| קצת אלפיניזם |
 |
| והרבה כיף |
 |
| וחברים חדשים |
 |
| מפגש עם האחים שלי בגרמניה |
 |
| המולטיפיץ' הראשון בו הובלתי |
 |
| אריק, אני וקלאודיה - הבית שלנו בניו זילנד |
 |
| פיינס פורד |
 |
| חיים פשוטים קיימים גם בניו זילנד |
 |
| משתגעים בתאילנד |
 |
| אנחנו |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה