רשימות מהשביל: הטיול הספונטני שלנו לאתונה

24.9.2015

אתחיל ואומר שבניגוד לרעיון של הפוסט הקודם לא הגענו לשדה ואמרנו אפשר בבקשה כרטיס לאנשהו. קודם כל לא ברור שהדוכן הזה בנתב״ג קיים עדיין, ודבר שני, כפי שציינו רבים, כשמגיעים לשדה המחיר עבור הלוך ושוב יעלה יותר, גם אם זה רק בגלל שאם כבר הגענו לשם, הרי ברור שנרצה לטוס. לכן הזמנו כרטיסים יום לפני, פחות מ 24 שעות, שני כרטיסי טיסה לאתונה לשלושה ימים. אריק גם הספיק להזמין לנו מלון, שמנו את סלופר אצל ההורים, ארזנו מזוודה קטנה, בבוקר הלכנו לעבודה ומשם ישירות לשדה.

אתונה ממש יפה, ערש התרבות המערבית. נשמע קצת מוזגם - אולי, אבל קשה להתכחש לעניין. העיר מלאה בהיסטוריה, בעתיקות, ואפילו במבנים שהשתמרו כמעט בשלמותם, למרות שמעמדה של אתונה עלה וירד והרבה מהמבנים העתיקים בה נהרסו, הופצצו, נבזזו ושונו למסגדים וכנסיות. כאן התחילה הדמוקרטיה, ועל אבני האקרופוליס התהלכו סוקרטס, אפלטון ואריסטו. כאן התפתח התאטרון וניתן לראות את שרידי תאטרון דיוניסוס המרשים שנבנה במאה ברביעית לספירה. מזג האוויר בקיץ לא אידאלי לניצול כל שעות היום, אבל עם תכנון נכון אין בעיה לבקר בכל המקומות העתיקים בבוקר המוקדם והאחר הצהריים, ואילו את שעות הצהריים החמות לבלות בבית קפה מוצל, במוזיאון הממוזג או בחוף הים. האוכל בסיסי וטעים והאנשים נחמדים.

בטיול הזה היו לי יותר מחשבות על על מדיניות הממשלה ועל העתיד מאי פעם. זה הגיע כנראה בגלל ההריון שאיתו מגיעות גם הרבה מחשבות על העולם שאנחנו מביאים אליו את בוטנית. אולי המחשבות הגיעו גם על רקע המשבר הכלכלי החמור ביוון, הפליטים הרבים הנוהרים לאירופה, הדמוקרטיה שהתפתחה באתונה, ותלוש המשכורת האחרון שלי שבו חצי מהשכר הלך למיסים בעוד שלסבא וסבתא שלי ביטלו הטבות מביטוח לאומי. ביום הראשון אחר הצהריים עשינו סיור רגלי באתונה.

משפט אחד נחרט לי בזיכרון בצורה בולטת. האתונאים שהמציאו את הדמוקרטיה הבינו כבר אז - האויבים הכי גדולים של הדמוקרטיה הם שחיתות ודמגוגיה - אנשים בעלי כח השפעה שבדיבורם יכולים להשפיע על השאר. כבר אז הם ידעו גם מה הפתרון היחיד לשמור על דמוקרטיה - חינוך ומעורבות.

ביום השני נפגשנו עם חברה מקומיים שאריק פגש אותם בחצי יום שהיה לו לפני שנה וחצי באתונה. נסענו איתם לחוף הים, בילינו חצי יום מדהים במים ואז הלכנו לחגוג לאחד מהם יום הולדת במסעדה. דיברנו איתם בגלוי על המשבר. הם ציינו שאחת הבעיות הכי גדולות היא שלא ניתן למצא עבודה ביוון, אלא אם זה מלצרות ועוד כמה דברים הקשורים בתיירות. תעשיה אין, ועסקים קטנים פושטים את הרגל. הממשלה לא שמה כסף לתמוך בעסקים, לפתח עסקים או לפתח חקלאות. כל הכסף שהיה הגיע מהאיחוד האירופי וחברה בני גילנו לא מוצאים עבודה במקצועות שהוכשרו אליהם ונאלצים לעזוב את יוון ולחפש במדינות אחרות. הדלת פתוחה, אבל הם נאלצים לעזוב את הבית. לצערי זה יכול לקרות וכבר קורה גם אצלנו.

ולא פלא שהיוונים לא רוצים לעזוב את הבית - יוון היא מדהימה. האנשים פתוחים ונחמדים, הנופים משגעים, החלק שלהם בים התיכון קר יותר וללא מדוזות, יש היסטוריה, יש אוכל טעים - ירקות טובים, שמן זית טעים, המון זיתים, המון גבינות, ציזיקי, סופלאקי ובשר טוב. אתונה היא אחלה יעד לשלושה ימים, ומהביקור הקודם שלי ביוון, הנוף בהרים הוא אחר לגמרי ודורש ביקור משל עצמו. באיים עדיין לא הייתי. כנראה בפעם הבאה אנחנו נוסעים לקלימנוס.