את ירח הדבש שלנו החלטנו לעשות בשביל ישראל. יש לנו עשרה ימים ואני רציתי טרק ארוך, רציתי להתנתק, ורציתי משמעות - כל המשפחה החדשה שלנו (אריק , סלופר ואני) מטיילת בארץ שבה אני רוצה לגדל ילדים.
אז התחלנו עם ההכנות, וקצת קשה להתכונן לטיול הזה.
לי זה נשמע כמו חלום - כבר הרבה זמן אני רוצה לעשות טיול ארוך עם אריק, עם ציוד על הגב, עם ציוד מינימאלי כדי שיהיה נוח, שנינו יחד. מבחינתי הטיול הוא לא משהו זוהר, הוא פשוט הליכה בשבילים יפים. הוא זמן להיות ביחד, זמן לדבר, לחלום.
עולם של היום כשיש כל הזמן כל כך הרבה גירויים מסביב, במיוחד בחיים שלי ושל אריק שבהם יש המון חברים והמון פעילויות ומיליון משימות, רוב האנרגיה הולכת החוצה במקום ללכת פנימה. לא נשאר זמן לחלומות שלנו ולמה שאנחנו רוצים לבנות ביחד ולחוד. וזה התפקיד העיקרי של הטיול הזה מבחינתי - להוריד כמה שיותר הפרעות מבחוץ, ולהכנס פנימה.
אולם הטיול הזה קשה לתכנון, כי כמה שאני רוצה אותו, אריק לא רוצה - הוא מעדיף לנסוע לסקי. ואילו לי אין סיבות "מגניבות" לכאורה כדי להתעקש על הטיול הזה. כי לעומת סקי הטיול בשביל ישראל פחות זוהר, פחות אקסטרים, לא מאתגר במיוחד - הוא פשוט. אבל מבחינתי זה מה שאני אוהבת ובתוך זה אני רוצה לחיות - פשטות המעודדת הגשמת חלומות. וככה אני רוצה להתחיל את חיי הנישואים.
אז אני אצטרך להתעקש, לא לוותר, ולהוביל אותנו למקום הזה, למרות שקשה לי להתעקש ולקחת מישהו בניגוד לרצונו. אני מקווה שגם אריק יהנה.
 |
| השביל |
